תרופות גנריות: זירוז שווה חיסכון

 היקף שוק התרופות בישראל הוא יותר מ־6 מיליארד שקלים בשנה, וההוצאה על בריאות בכלל ועל תרופות בפרט צפויה לעלות עם השנים. הסיבות ידועות: הזדקנות האוכלוסייה בשל תוחלת החיים שהולכת ועולה – בזכות הרפואה המצוינת הקיימת בישראל.

כללית, מחירן של תרופות לצרכן גבוה בשל עלויות הפיתוח הגבוהות שלהן. התמחור הגבוה מתאפשר עקב קיומו של מונופול בדמות פטנטים, שמוחזקים בידי החברות שפיתחו את התרופות הללו. המחירים הגבוהים שבהם נמכרות התרופות בתחילת דרכן בשוק מאפשרים למונופולים המחזיקים בפטנטים לצבור רווחים, אשר יהיו החזרים על השקעתם ההתחלתית.

הבעיה היא שהמחירים הגבוהים מגבילים את השימוש בתרופות החדישות ומאלצים את הרופאים לטפל בחלק מהמטופלים בתרופות מדור ישן יותר, שעשויות להיות פחות יעילות ו/או בטוחות. על הבעיה הזאת באות לענות התרופות הגנריות. אלא שעקב מחסור בתקנים ועומס באגף הרוקחות שבמשרד הבריאות, משך בדיקתה של תרופה לצורך אישורה לרישום התארך לאחרונה ביותר מ־50 אחוזים. העיכוב הזה גורם להפסדים ניכרים דווקא לצרכן התרופות – האזרח הפשוט.

ונסביר: נקודת המפנה במחזור חייה של תרופה חדשה הוא מועד פתיחת התרופה לתחרות. דהיינו, עם פקיעת הפטנטים המגינים עליה – ולאחר אישור שיווקן של תרופות גנריות מקבילות לה. נקודת זמן זו ידועה: תוקף פטנט הוא 20 שנה.

ואף שיש דוגמאות רבות של חברות בינלאומיות, שעושות כל שביכולתן כדי לדחות את מועד פקיעת המונופול על התרופה שלהן, מועד זה בסופו של דבר מגיע, ועימו השינוי הגדול של שימוש נכון יותר בתרופה, ובמחירים נמוכים יותר משמעותית.

בד בבד, שוק התרופות הוא שוק שבו הרגולציה היא מהמחמירות ביותר. פתיחת השוק לתחרות תלויה גם במתן אישור שיווק מצד משרד הבריאות. אי אפשר לשווק תרופה, מקורית או גנרית, עד לאחר שמשרד הבריאות בדק לעומק את תיק הרישום שלה והחליט כי היא יעילה ובטוחה לשימוש.

משרד הבריאות בישראל שידרג בשנים האחרונות את יכולתו ויישר קו עם רגולטורים אחרים בארה"ב ובאירופה, הן מבחינת מקצועיותו והן מבחינת התנהלותו. עם זאת, בחודשים האחרונים, כאמור, בשל מחסור בתקנים ועומס, נגרמו איחורים בהשקתן של תרופות.

במקרה של תרופות גנריות הדבר מוביל לעיכוב בפתיחת השוק לתחרות ולמחיר גבוה של תרופות למשך זמן ארוך יותר. את המחירים הגבוהים ישלמו הצרכנים פעמיים – פעם אחת בהשתתפות הגבוהה יותר במחיר התרופה, ופעם אחרת בגירעונות הגדלים והולכים של קופות החולים, שמכוסים על ידי המסים של כולנו.

בעוד תרופות המקור החדשות נהנות מלובי חזק לצורך זירוז רישומן עקב הכללתן בסל התרופות, רישומן של התרופות הגנריות מתעכב. כך הציבור יכול לקבל תרופות חדשות וטובות רק במחירים גבוהים, המגבילים, בדרך הטבע, את השימוש בהן, ואילו הנגישות לאופציה הזולה יותר – התרופה הגנרית, מתעכבת.

תרופות גנריות, מעבר לחיסכון הישיר במחיר, מאפשרות לצוות הרפואי לטפל בצורה טובה יותר במטופליו, ללא מגבלות ביורוקרטיות ובאופן חף משיקולים כלכליים. הטיפול הנכון גורם גם לחיסכון עקיף במניעה של תחלואה ותמותה. חיסכון עקיף נוסף הוא העובדה שהשקתן של תרופות גנריות מפנה תקציבים למימון טיפולים תרופתיים וטיפולים כירורגיים יקרים.

ביוני האחרון משרד הבריאות הפחית את מחירן של תרופות באופן רוחבי. סגן שר הבריאות בירך על ההחלטה. אולם משרד הבריאות צריך לתת את הכלים להפחתה של מחירי תרופות גם באמצעות אי־עיכובה של תחרות בריאה מסיבות של רגולציה איטית, באמצעות העלאת כמות התקנים.הכותב הוא סמנכ"ל אוניפארם וחבר הנהלת ענף התרופות בהתאחדות התעשיינים