העליון: יש מחיר למניפולציות של חברות תרופות שרוצות לעכב מתחרים גנריים
חברת התרופות סאנופי הטעתה את רשם הפטנטים הישראלי והביאה לעיכוב התחרות בשוק בתרופה לטיפול ולמניעה של התקפי לב ושבץ.
בדעת רוב נקבע בבית המשפט העליון כי היא תידרש להשיב לחברת התרופות אוניפארם רווחים בשל התעשרות שלא כדין.
בית המשפט העליון נתן אתמול (ג׳) פסק דין שמציג עמדה מרחיבה וחדשנית ביחס לכלים המשפטיים שניתן להפעיל נגד חברות תרופות שמנסות לעכב את ההגעה של מתחרים גנריים לשוק באמצעות העברת מידע שגוי לרשם הפטנטים.
חברת אוניפארם, שמייצרת מגוון תרופות גנריות בישראל, תבעה את חברת סאנופי – אחת מחברות התרופות המוגנות בפטנט (תרופות מקור) הגדולות בעולם – בטענה כי היא הטעתה את רשם הפטנטים הישראלי בעת הגשת בקשת הפטנט לתרופה בשם פלוויקס.
התרופה משמשת לטיפול ולמניעה של התקפי לב ושבץ אצל חולים בעלי סיכון גבוה, באמצעות עיכוב תהליך קרישת הדם.
לטענת אוניפארם, סאנופי הגישה את בקשת הפטנט במטרה לעכב את מתחריה הגנריים מלהיכנס לשוק. בהמשך הבקשה נזנחה, אבל התוכנית הביאה לעיכוב התחרות למשך לפחות 15 חודשים.
בדעת רוב של השופטים חנן מלצר וענת ברון מול עמדת מיעוט של השופט ג'ורג' קרא, נדחה הערעור על פסק הדין שנתן השופט עופר גרוסקופף, בעת שהיה שופט במחוזי מרכז (כיום שופט בעליון). לפי עמדה זו, אוניפארם יכולה לתבוע מסאנופי השבת רווחים מכוח דיני עשיית עושר לא במשפט, שמטרתם היא לשלול התעשרות על חשבון הזולת.
התעשרות מהטעיה
לחברות שמפתחות תרופה שמוגנת פטנט יש אינטרס מובנה להאריך את תקופת הבלעדיות שלה במכירת ושיווק התרופה ככל האפשר. לחברה יש אינטרס כלכלי עצום בשימור המעמד המונופוליסטי שממנו היא נהנתה בתקופה שבה הפטנט היה בתוקף, גם אם מדובר בכמה חודשי אור אחרונים.
התוצאה יכולה להיות שימוש במגוון רחב של טקטיקות המיועדות לעכב כניסת מתחרים לשוק התרופה – ובהם גם ניסיונות לקבל פטנטים נוספים שיגנו על התרופה, או על הדרך שבה היא ניטלת.
לאחר שהפטנט על התרופה פלוויקס פקע בישראל ב-2008, היתה בתוקף בקשה נוספת של סאנופי לרשם הפטנטים בעניין צורה חדשה של התגבשות החומר הפעיל. ביוני 2010 זנחה סאנופי את הבקשה, כך שבדיעבד התברר שלא היתה מגבלה משפטית החל בפברואר 2008 ועד לזניחת הבקשה ביוני 2010 לשווק תחליפים גנריים לפלוויקס.
ב-2011 הגישה אוניפארם – שלא הצליחה להפוך לגורם משמעותי בשוק זה – תביעה נגד סאנופי, באמצעות עורכי הדין עדי לויט, דבי קאזיס ודרור שטרום. החברה טענה כי סאנופי הטעתה את רשם הפטנטים, ובפועל מעשיה הובילו את המתחרות להעדיף פיתוח מסוים, שלא מתנגש עם בקשת הפטנט החדשה, ובכך עיכבה את כניסתן לשוק למשך 15 חודשים ויותר. סאנופי טענה, מנגד, כי הבקשה היתה לגיטימית, וכי היא זנחה אותה מחוסר כדאיות כלכלית ולא מחוסר יכולת להגן עליה משפטית.
השופט גרוסקופף קבע ב-2015 כי סאנופי הטעתה את רשם הפטנטים הישראלי בעת הגשת בקשת הפטנט ולא יכול להיות ספק כי הגישה את בקשת הפטנט כדי לעכב את כניסת מתחריה הגנריים לשוק. את הזכאות לתביעת הרווח מצא השופט במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט. במסגרת זו יש לשופט שיקול דעת רחב להגדרת הסעד, ובשלב זה התבקשה סאנופי להעביר דיווח על מלוא הכנסותיה ורווחיה משיווק התרופה בישראל בין מועד פקיעת הפטנט לבין המועד שבו זנחה את הבקשה הנוספת. מכיוון שסכום התביעה הוגבל מטעמי אגרה ל-2.6 מיליון שקל, גרוסקופף איפשר לסאנופי לשלם את סכום התביעה על פני האפשרות של מתן חשבונות.
סאנופי בחרה לשלם 2.6 מיליון שקל, ובמקביל עירערה על פסק הדין לעליון – שנתן אתמול את הכרעתו. המשנה לנשיאה מלצר (שזהו אחד מפסקי הדין האחרונים שנתן לפני פרישתו) קבע כי ניתן לתבוע את רווחיה של סאנופי אם הושגו מהטעיה של רשם הפטנטים כאשר רק התעשרות שנגרמה כתוצאה מהטעיה מודעת ומכוונת של רשם הפטנטים, תיחשב "התעשרות עוולתית" במובן של דיני עשיית עושר ולא במשפט. הוא קיבל את הקביעה העובדתית של גרוסקופף במחוזי כי סאנופי הטעתה את רשם הפטנטים במודע ובמתכוון.
התיק יחזור למחוזי
בין השופטים היתה מחלוקת בשאלת הקשר הסיבתי שנדרש כדי לבסס את העילה של אוניפארם. בעוד השופטים מלצר וברון קבעו כי יש להסתפק בעובדה כי אונפיארם הראתה שסאנופי הטעתה את רשם הפטנטים, קרא סבר בדעת מיעוט כי הרף גבוה יותר וכי אוניפארם צריכה גם להראות כי ההטעיה הזאת הניאה אותה "מבחינה סובייקטיבית" מלהשיק את התרופה הגנרית (והיא לא הוכיחה זאת).
לפי גישת הרוב, ניתן להסתפק בכך שהטעיית רשם הפטנטים גרמה להתמשכות ההליכים והובילה להתעשרות סאנופי על חשבון המתחרות האחרות ובכלל זה אוניפארם. הטעיית רשם הפטנטים האריכה באופן מלאכותי את הפטנט הראשון שהיה בידי סאנופי, ואוניפארם נאלצה לנהל את מערך הסיכויים והסיכונים – בעודה שרויה באפלה.
כעת, התיק יחזור לבית המשפט המחוזי, שידון בשאלת הפיצוי. אוניפארם תודיע אם היא עומדת על כך שסאנופי תדווח על הרווחים שהפיקה בתקופה הרלוונטית, תוך הסיכון מבחינתה שסכום זה יהיה נמוך ממה שקיבלה (2.6 מיליון שקל) ויהיה עליה להשיב את הפער. במקרה שהדיון בדרישת החשבונות אכן יתקיים (כפי שצפוי שיקרה), במחוזי יוכרע לגבי הסכום אותו תצטרך סאנופי להשיב מרווחיה לאוניפארם. בית המשפט יהיה רשאי לחייב את סאנופי בהשבת מלוא הרווחים, או בחלקם בלבד לפי שיקול דעת רחב.
לאחר שניתן פסק הדין במחוזי הוגשו נגד סאנופי תביעות ייצוגיות – מצד חולים וקופת חולים מכבי – בטענה שהחברה עיכבה באופן מלאכותי את הכניסה לשוק של תחליפים גנריים לתרופה, ובדרישה לקבל פיצוי על הנזק שנבע מההתנהלות הזאת. התביעות עוכבו עד להכרעה בעליון.
ד"ר רון תומר, מבעלי אוניפארם, מסר כי "להחלטה היבטים משמעותיים ביותר לאסדרה מחדש של התנהלות מונופולי הפטנטים בשוק התרופות ולהנגשה של תרופות לציבור הרחב. אנחנו מצפים להחזר הראוי של רווחי סאנופי, ללא הותרת רווחי עוולה בידיה".
