חווית החרדה מוכרת לכולנו. התחושה היא של מועקה לא נעימה, חשש, דאגה, מתח ולחץ. תחושות אלו יכולות להיות מלוות בדופק מואץ, בהזעה או כאבי ראש ועוד תופעות גופניות רבות. למעשה, ישנם יותר מ-100 תסמינים שעלולים להופיע במצב של חרדה. הפרעת חרדה היא מבין ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בישראל ובין 4-6% מהישראלים, ילדים ומבוגרים, יתמודדו עם ההפרעה בכל שנה.
הביטויים הנפשיים והגופניים של חרדה הם בבסיסם תופעה נורמלית. תגובת פחד היא מנגנון הישרדותי שהתפתח במהלך האבולוציה והוא קיים בכל בעלי החיים, ובהם האדם. בעת פחד, מופעלת בגוף באופן אוטומטי מערכת העצבים הסימפטטית. מערכת זו גורמת לתופעות גופניות שונות, שתפקידן לייצר עבור הגוף את מרב המשאבים שיאפשרו לו לבחור בין שתי דרכי הפעולה: לברוח או להילחם (Fight or Flight). כך למשל, נשימה ודופק מואצים מיועדים לאפשר ייצור מהיר של אנרגיה. הזעה משמשת מנגנון קירור של הגוף והתגברות של מתח השרירים מיועדת לאפשר פעולה מהירה. מבחינה אבולוציונית, אם לא היינו מפחדים, לא היינו שורדים.
בעולמינו היום, אין אנו נאלצים להימלט מחיות טורפות, מנגנון הפחד יפעל בעת סכנה, אך גם במצבים אחרים שאינם מהווים סכנה מיידית. דוגמא לכך היא אדם העומד להרצות בפני קהל ועלול לפתח פחד שיגרום לדופק מואץ, הזעה ועוד מיני תגובות הקשורות למנגנוני הגוף במקרים של פחד. תחושה זו של מתח ולחץ הינן פירוש של הגוף לכך כי אין ברשותו משאבי התמודדות מספקים לסיטואציה הנחוות., תחושה של אובדן שליטה כאשר הגוף מגיב באמצעים הישרדותיים למצבי החיים השונים אנו מתארים את האדם כמי שחווה סטרס (עקה).
פחד וחרדה נבדלים זה מזה; בעוד שפחד הוא תגובה לאיום חיצוני, ברור ומוגדר בחרדה קיים קושי להצביע במדוייק על הגורם המאיים והמפחיד. רב בני האדם יכולים לחוות חרדה זמנית וחולפת במצבי לחץ חריגים. חרדה היא תחושת אי נוחות נפשית והיא כוללת דאגה ופחד. במקרה של חרדה, גם אם ניתן לבודד את הגורם המעורר, קיים קושי להסביר מדוע דוקא הוא מעורר את תגובת החרדה. קיימים סוגים שונים של חרדות, אשר יכולים להופיע אצל מבוגרים וילדים.
בשנים האחרונות התפתחה מאוד ההבנה הרפואית והפסיכולוגית של הפרעות החרדה השונות, ועמה גם שיטות הטיפול – תרופתיות, פסיכולוגיות ואחרות.
חווית החרדה מוכרת לכולנו. התחושה היא של מועקה לא נעימה, חשש, דאגה, מתח ולחץ. תחושות אלו יכולות להיות מלוות בדופק מואץ, בהזעה או כאבי ראש ועוד תופעות גופניות רבות. למעשה, ישנם יותר מ-100 תסמינים שעלולים להופיע במצב של חרדה. הפרעת חרדה היא מבין ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בישראל ובין 4-6% מהישראלים, ילדים ומבוגרים, יתמודדו עם ההפרעה בכל שנה.
הביטויים הנפשיים והגופניים של חרדה הם בבסיסם תופעה נורמלית. תגובת פחד היא מנגנון הישרדותי שהתפתח במהלך האבולוציה והוא קיים בכל בעלי החיים, ובהם האדם. בעת פחד, מופעלת בגוף באופן אוטומטי מערכת העצבים הסימפטטית. מערכת זו גורמת לתופעות גופניות שונות, שתפקידן לייצר עבור הגוף את מרב המשאבים שיאפשרו לו לבחור בין שתי דרכי הפעולה: לברוח או להילחם (Fight or Flight). כך למשל, נשימה ודופק מואצים מיועדים לאפשר ייצור מהיר של אנרגיה. הזעה משמשת מנגנון קירור של הגוף והתגברות של מתח השרירים מיועדת לאפשר פעולה מהירה. מבחינה אבולוציונית, אם לא היינו מפחדים, לא היינו שורדים.
בעולמינו היום, אין אנו נאלצים להימלט מחיות טורפות, מנגנון הפחד יפעל בעת סכנה, אך גם במצבים אחרים שאינם מהווים סכנה מיידית. דוגמא לכך היא אדם העומד להרצות בפני קהל ועלול לפתח פחד שיגרום לדופק מואץ, הזעה ועוד מיני תגובות הקשורות למנגנוני הגוף במקרים של פחד. תחושה זו של מתח ולחץ הינן פירוש של הגוף לכך כי אין ברשותו משאבי התמודדות מספקים לסיטואציה הנחוות., תחושה של אובדן שליטה כאשר הגוף מגיב באמצעים הישרדותיים למצבי החיים השונים אנו מתארים את האדם כמי שחווה סטרס (עקה).
פחד וחרדה נבדלים זה מזה; בעוד שפחד הוא תגובה לאיום חיצוני, ברור ומוגדר בחרדה קיים קושי להצביע במדוייק על הגורם המאיים והמפחיד. רב בני האדם יכולים לחוות חרדה זמנית וחולפת במצבי לחץ חריגים. חרדה היא תחושת אי נוחות נפשית והיא כוללת דאגה ופחד. במקרה של חרדה, גם אם ניתן לבודד את הגורם המעורר, קיים קושי להסביר מדוע דוקא הוא מעורר את תגובת החרדה. קיימים סוגים שונים של חרדות, אשר יכולים להופיע אצל מבוגרים וילדים.
בשנים האחרונות התפתחה מאוד ההבנה הרפואית והפסיכולוגית של הפרעות החרדה השונות, ועמה גם שיטות הטיפול – תרופתיות, פסיכולוגיות ואחרות.
דפיקות לב, רעד, הזעה, אי שקט ופחד- אלו רק חלק מהסימנים שעלולים להעיד על התקף חרדה. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות?
הפרעת חרדה היא הבעיה הנפשית הנפוצה ביותר ועשויה להתבטא במגוון דרכים. מהם הסוגים הקיימים ומה ההבדלים ביניהם?
הפרעות חרדה הן מבין הפרעות הנפש הנפוצות ביותר במבוגרים וילדים. מהם הטיפולים היעילים המסייעים בהתמודדות ומתי ניתן לשקול טיפול תרופתי?
