הבנת הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) התפתחה והוגדרה מחדש מספר פעמים במהלך חמישים השנים האחרונות.

כיום ההפרעה מוגדרת כמצב נוירו'-התפתחותי כרוני המשפיע על התפקודים הניהוליים, מימוש פוטנציאל אישי ואיכות החיים.

קיימים קריטריונים אבחוניים לילדים ולמבוגרים.

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בדרך כלל מלווה בהפרעות רגשיות ונפשיות נוספות (חרדה, דיכאון, אי שקט ונטייה גבוהה להתמכרויות).

הפרעת ה ADHD והתחלואה הנלוות גורמים לקשיים במישורים שונים המובילים לנטל רב על המטופל, משפחתו והקהילה.

הפרעת ה ADHD, מאופיינת בקשיים רבים בתפקודים ניהוליים, בהתאמת ההתנהגות לסביבה, שעות מסך רבות, התהגות עבריינית, קשיים במימוש עצמי וסיכון מוגבר לפציעות ולמעורבות בתאונות.

התקדמות בהבנת ADHD ,הבנת הקשיים והמאפיינים ההתנהגותיים וההבנה כי היא ההפרעה היא כרונית, הביאה לחשיבה מחודשת לגבי הגישה הטיפולית המתאימה ביותר.