הפרעה על רצף האוטיזם
כבר בגיל הרך עשויים להופיע סימנים המצביעים על הפרעה התפתחותית. מהם הסימנים ומתי כדאי לפנות להתייעצות? מדוע חשוב לאבחן הפרעה על הספקטרום האוטיסטי בשלב מוקדם ככל הניתן?
אוטיזם, או כפי שהוא מכונה ב-DSM-V, הספר המלא לאבחנות פסיכיאטריות, הפרעה על הרצף האוטיסטי הינה הפרעה נויו-התפתחותית מורכבת.
הפרעה על הרצף האוטיסטי עלולה להשפיע על האופן שבו אדם תופס ונקשר לאנשים, לאירועים ולחפצים בסביבתו, יכולתו לבטא את עצמו באופן תקין וברור ולהגיב כמקובל לסביבתו. כמו כן גם על הדרך בה אדם חווה ומגיב לגירוי חושי כגון; כאב, שמיעה, טעם, ריח וכיוב והדרך שבה הוא לומד וחושב.
הקשת האוטיסטית רחבה ונמצא בה אנשים אשר יהיו בתפקוד גבוה ויצליחו להשתלב בסביבה רגילה, בעוד שמצידה השני של הקשת ימצאו אנשים אשר מתקשים גם בתפקודים הבסיסים היומיומיים וזקוקים לעזרה צמודה.
מדוע חשוב לאבחן בשלב מוקדם?
סימפטומים המעידים על אוטיזם מופיעים כבר בשנתיים הראשונות של החיים והורים לילדים שאובחנו, מתארים עיכוב התפתחותי שליווה את ילדם גם בשנה הראשונה לחייהם.
אבחון מוקדם חשוב כדי להתחיל בתכנית טיפול מתקדמת עבור הפרעת התקשורת והוא מעלה את הסיכוי לתפקוד עצמאי וחיוני בעתיד.
אלו סימנים מוקדמים צריכים להדליק נורות אדומות?
- קשר עין לקוי או חסר
- הפעוט אינו מגיב לקריאה בשמו
- הפעוט אינו מצביע על חפצים
- אינו יוצר קשר אינטראקטיבי עם הוריו
- אינו מחייך
- פעוט שאינו מפגין עניין בילדים אחרים
במידה ומופיעים סימנים אלה, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים המטפל.
הטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי
ההתמודדות עם בן משפחה מצריכה כח נפשי ורגשי להבנת צרכי הילד.
קיימות מספר גישות להתערבות מוקדמת באוטיזם; גישות התנהגותיות כגון ABA, טכניקות לימוד – DTT (Discrete Trail Treatment), Incidental teaching, naturalistic environmental teaching וכן peer mediated teaching תוך אפשרות לשילוב מובנה בגן רגיל ועוד.
התכנית הטיפולית נקבעת באופן פרטני לכל ילד במטרה להוביל את הילד ומשפחתו לאיכות חיים מירבית ולעלות את סיכויו לתפקוד עצמאי בעתיד. הצלחה בתכנית טיפולית תהיה תלויה בהתערבות מוקדמת ככל האפשר, התגייסות משפחתית והזמינות הרגשית של הילד לקבל את הטיפולים המוצעים לו.
בכ-30-40% מהילדים על הרצף האוטיסטי עלולים להופיע אי שקט והתפרצויות זעם. במקרים מסוג זה ייתכן וימליץ הרופא המטפל על טיפול תרופתי, אשר יכול לסייע בהרגעה ולאפשר לילד להתפנות להתקדם במסגרת הטיפולית.
גם במקרים בהם מזהה הרופא המטפל הפרעת קשב, חרדה ואף דיכאון עשוי הרופא להמליץ על טיפול תרופתי.
הטיפול התרופתי אינו מרפא את האוטיזם, אך הוא בהחלט יכול לסייע לילד ומשפחתו ולהגדיל את הזמינות לו להתקדמות ולמידה.
אוטיזם
הפרעה על רצף האוטיזם
כבר בגיל הרך עשויים להופיע סימנים המצביעים על הפרעה התפתחותית. מהם הסימנים ומתי כדאי לפנות להתייעצות? מדוע חשוב לאבחן הפרעה על הספקטרום האוטיסטי בשלב מוקדם ככל הניתן?
אוטיזם, או כפי שהוא מכונה ב-DSM-V, הספר המלא לאבחנות פסיכיאטריות, הפרעה על הרצף האוטיסטי הינה הפרעה נויו-התפתחותית מורכבת.
הפרעה על הרצף האוטיסטי עלולה להשפיע על האופן שבו אדם תופס ונקשר לאנשים, לאירועים ולחפצים בסביבתו, יכולתו לבטא את עצמו באופן תקין וברור ולהגיב כמקובל לסביבתו. כמו כן גם על הדרך בה אדם חווה ומגיב לגירוי חושי כגון; כאב, שמיעה, טעם, ריח וכיוב והדרך שבה הוא לומד וחושב.
הקשת האוטיסטית רחבה ונמצא בה אנשים אשר יהיו בתפקוד גבוה ויצליחו להשתלב בסביבה רגילה, בעוד שמצידה השני של הקשת ימצאו אנשים אשר מתקשים גם בתפקודים הבסיסים היומיומיים וזקוקים לעזרה צמודה.
מדוע חשוב לאבחן בשלב מוקדם?
סימפטומים המעידים על אוטיזם מופיעים כבר בשנתיים הראשונות של החיים והורים לילדים שאובחנו, מתארים עיכוב התפתחותי שליווה את ילדם גם בשנה הראשונה לחייהם.
אבחון מוקדם חשוב כדי להתחיל בתכנית טיפול מתקדמת עבור הפרעת התקשורת והוא מעלה את הסיכוי לתפקוד עצמאי וחיוני בעתיד.
אלו סימנים מוקדמים צריכים להדליק נורות אדומות?
- קשר עין לקוי או חסר
- הפעוט אינו מגיב לקריאה בשמו
- הפעוט אינו מצביע על חפצים
- אינו יוצר קשר אינטראקטיבי עם הוריו
- אינו מחייך
- פעוט שאינו מפגין עניין בילדים אחרים
במידה ומופיעים סימנים אלה, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים המטפל.
הטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי
ההתמודדות עם בן משפחה מצריכה כח נפשי ורגשי להבנת צרכי הילד.
קיימות מספר גישות להתערבות מוקדמת באוטיזם; גישות התנהגותיות כגון ABA, טכניקות לימוד – DTT (Discrete Trail Treatment), Incidental teaching, naturalistic environmental teaching וכן peer mediated teaching תוך אפשרות לשילוב מובנה בגן רגיל ועוד.
התכנית הטיפולית נקבעת באופן פרטני לכל ילד במטרה להוביל את הילד ומשפחתו לאיכות חיים מירבית ולעלות את סיכויו לתפקוד עצמאי בעתיד. הצלחה בתכנית טיפולית תהיה תלויה בהתערבות מוקדמת ככל האפשר, התגייסות משפחתית והזמינות הרגשית של הילד לקבל את הטיפולים המוצעים לו.
בכ-30-40% מהילדים על הרצף האוטיסטי עלולים להופיע אי שקט והתפרצויות זעם. במקרים מסוג זה ייתכן וימליץ הרופא המטפל על טיפול תרופתי, אשר יכול לסייע בהרגעה ולאפשר לילד להתפנות להתקדם במסגרת הטיפולית.
גם במקרים בהם מזהה הרופא המטפל הפרעת קשב, חרדה ואף דיכאון עשוי הרופא להמליץ על טיפול תרופתי.
הטיפול התרופתי אינו מרפא את האוטיזם, אך הוא בהחלט יכול לסייע לילד ומשפחתו ולהגדיל את הזמינות לו להתקדמות ולמידה.
