Helicobacter Pylori
הליקובקטר פילורי Helicobacter Pylori
מיהו אותו הליקובקטר פילורי? מה מייחד אותו משאר החיידקים? כיצד הוא משפיע עלינו?
החיידק הליקובקטר פילורי
הליקובקטר פילורי התגלה לראשונה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. גילויו על ידי הרופאים ד"ר בארי מרשל וד"ר רובין וורן היתה פריצת דרך בהכרה כי "אולקוס", כיבי הקיבה, נוצרים על ידי חיידקים.
להליקובקטר יתרון אבולוציוני על פני חיידקים אחרים – הוא עמיד בתנאי החומציות הקשים השוררים בקיבה בזכות החומר האנזימתי שהוא מכיל, אוראז (urease). כשאוריאז מפרק אוריאה בגוף, משתחררים תוצרי לוואי בעלי PH בסיסי. ההליקובקטר פילורי מתעטף בתוצרים הבסיסים ובאופן זה מגן על עצמו מפני חומציות הקיבה. הוא נצמד לדופן הקיבה, חודר והורס את התאים המצפים אותה.
קיימים למעלה מ־17 גזעים של הליקובקטר פילורי הנבדלים ביניהם בהפרשת הרעלנים.
ההידבקות בהליקובקטר היא ככל הנראה בילדות, לרב לפני גיל 10. ההליקובקטר עובר מאדם לאדם באמצעות בחשיפה להפרשות צואה או מפה לפה. בגיל המבוגר הוא שכיח ביותר וניתן למצאו בכמעט 90% מבני ה-65 ומעלה. הוא שכיח יותר בתנאי צפיפות ובארצות מתפתחות.
מהם הנזקים שהוא גורם?
ההליקובקטר פילורי מתיישב על דפנות הקיבה ומפרק את תאי הרירית המצפה את הקיבה. תאי הרירית חשובים לשמירה על שלמות הקיבה ועל יכולתה לפרק מזון שאנו אוכלים. התהליך בו ההליקובקטר פילורי פוגם בדפנות הקיבה הוא תהליך דלקתי כרוני והוא מכונה גסטריטיס.
איך אדע אם יש לי הליקובקטר פילורי?
ההליקובקטר פילורי גורם לתסמינים שונים מאדם לאדם. אין תסמינים קלאסיים. יהיו אנשים אשר יסתובבו עם החיידק כל חייהם ולא יחושו בתסמינים, בעוד שאחרים עלולים לסבול מכאבים בכל הגוף, פריחה, אלרגיות, ליחה מרובה, חולשה ועוד.
מבחן הנשיפה הוא המבחן המקובל לבדיקת נוכחותו של הליקובקטר פילורי. במהלך הבדיקה נושפים אויר לתוך מבחנה. לאחר כ-30 דקות משתיית משקה המכיל אוריאה חוזרים ונושפים שוב לתוך מבחנה.
הבדיקה מאוד נוחה ואינה פולשנית ומאפשרת, בדיוק גבוה, לאושש או לשלול את הימצאותו של ההליקובקטר בקיבה.
אנשים הנוטלים סותרי חומצה יתבקשו להפסיק את השימוש בהן כשבוע לפני מבחן הנשיפה, משום שנוגדי החומצה עלולים להסוות את הימצאותו של ההליקובקטר.
כיצד נפטרים מההליקובקר?
"הטיפול המשולש" ו"הטיפול המרובע" הם הטיפולים המקובלים להליקובקטר פילורי. הטיפול כולל שילוב של סותרי חומצה ביחד עם שניים או שלושה סוגים של אנטיביוטיקה. כאשר משתמשים בשילוב תרופות זה שיעורי ההצלחה גבוהים ביותר ומרבית האנשים יפטרו מהחיידק. הטיפול ניתן לעשרה ימים ולאחר מכן עורכים בדיקת נשיפה כדי לוודא כי החיידק כבר לא נמצא בגוף.
