תרופות שינה – מתי צריך לקחת?

תרופות שינה – מי צריך לקחת?

שינה היא אחד מתפקודי הגוף הפיסיולוגים החשובים ביותר והיא חיונית ביותר לתפקודודינו. אנשים אשר אינם ישנים שינה מועילה בלילה יסבלו מעייפות ולהפרעה בתפקוד היומיומי, בכושר הזיכרון והריכוז, וכן ממצב רוח ירוד וחוסר נמרצות.

מה עושים כשלא נרדמים?

לפני שפונים לטיפול תרופתי מומלץ לבדוק את הרגלי השינה:
• האם אתם נוטים להרדם בחדר שקט? או מול הטלוויזיה ועם אורות רבים ברקע?
• האם אתם שותים משקאות רבים המכילים קפאין (כמו קפה, תה, קולה ורד בול) במהלך היום ובשעות שלפני השינה?
• האם אתם אוכלים ארוחה גדולה לפני השינה?
• האם הייתם פעילים מספיק במהלך היום? או אולי הייתם פעילים יתר בשעות המאוחרות של הערב (למשל חזרתם מפעילות ארובית סמוך לזמן השינה)?
• האם אתם מוצפים בחרדה לקראת מבחן גדול או אירוע משמעותי?

כל אחד מהגורמים הללו עשוי להשפיע על ההירדמות ועל איכות השינה. רגע לפני שפונים לבחון אם אתם סובלים מהפרעות שינה, מומלץ לבחון את הגיינת השינה שלכם.
טיפול באמצעות כדורי שינה צריך לבוא לאחר אבחון מדוייק של מקור הבעיה.

תרופות משרות שינה – תרופות היפנוטיות

טיפול תרופתי בהפרעות שינה הינו נפוץ למדי, אם כי אינו מומלץ לטווח ארוך. קיימות מספר אפשרויות לטיפול התרופתי, להלן הנפוצות מביניהן-
• משפחת הבנזודיאזפינים (Benzodiazepines)
תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים הינן מהוותיקות והנפוצות כתרופות משרות שינה. הן נקשרות לקולטן ייעודי במח וגורמות להפרשה של המוליך העצבי גאבה. התוצאה היא השריית שינה.
מבין התרופות השייכות למשפחה זו יש את ברוטיזולאם (בונדורמין,ברוטיזולאם), לוראזפאם (לוריבן), אוקסזפאם (וואבן), ודיאזפאם (אסיוואל). השפעתם של הבנזודיאזאפינים נמשכת לכל הלילה ועלולה להיות מורגשת גם בשעות הבוקר לאחר היקיצה.
קלונזפאם (ריבוטריל, קלונקס) ו-אלופרזולאם (קסנקס, אלפראליד, אלפרוקס) הם בנזודיאזפינים עם השפעה קצרה יותר, המאפשרת השריית שינה בתחילת הלילה ופגה במהלך הלילה.
בנזודיאזפינים מהדור החדש (Non-Benzodiazepines) - קבוצת ה- Z
זופיקלון (נוקטורנו, אימובן), זולפידרם (זודורם, אמביאן, סטילנוקס)-גם לה השפעה מיטיבה על השינה, אך היא פועלת במנגנון פרמקולוגי שונה.

שתי קבוצות התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים ובנזודיאזפינים מהדור החדש נחשבות יעילות, אך מיועדות לשימוש זמני. לאחר כ-3 שבועות הן עלולות לאבד מהשפעתן ואף לגרום להתמכרות.
תופעות לוואי אפשריות: ישנוניות וירידה בתפקוד ביום שאחרי, סחרחורות, איבוד שיווי משקל ומעידות. התופעות חמורות יותר באנשים קשישים. התרופות מהדור החדש הינן בעלות זמן מחצית חיים קצר יותר ועל כן תופעות "היום שאחרי" פחותות בהן.
• תכשירים המכילים מלטונין או נגזרותיו
מלטונין הוא הורמון המופרש על ידי בלוטת האצטרובל – בלוטת קטנה במח, בשעות השינה. המלטונין משתתף בסנכרון השעות הביולוגי; הוא מאותת למח כי הגיעה השעה לישון. למלטונין השפעה קצרת טווח ועל כן, תרופות העושות שימוש בנגזרות של מלטונין, סירקדין, מבוססות על שחרור מושהה.

• אחר
לעיתים משתמשים בתרופות, אשר אחת מתופעות הלוואי שלהן היא השפעה על השינה. למשל; חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון הן בעלות אפקט מרדים. לדוגמא; מירטזפין (מירו, רמרון), מיאנסרין (בונסרין), אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט)
כמו כן, תרופות ממשפחת האנטי-היסטמינים (בדרך כלל משמשות כנוגדי אלרגיה) עשויות להשרות שינה.