סוגים של הפרעות שינה
שינה היא אחד מתפקודי הגוף הפיסיולוגים החשובים ביותר והיא חיונית ביותר לתפקודו של המח. כשליש מחיינו עוברים בשינה, אך אנו מקדישים לה תשומת לב רק כשהיא משתבשת.
אילו הפרעות שינה קיימות? במה הן שונות אחת מהשניה ומה מאפיין כל אחת מהן?
אינסומניה (נדודי שינה)
אינסומניה היא בעיית השינה הנפוצה ביותר. ההערכה היא כי כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מנדודי שינה. שכיחותה בקרב נשים גבוהה מהשכיחות בגברים ובגיל השלישי מחמירה הבעיה.
אינסומניה מתבטאת בקושי להירדם, נדודי שינה, יקיצות מוקדמות מאוד בבוקר או יקיצות מרובות במהלך הלילה.
אינסומניה היא הפרעת שינה בפני עצמה, יחד עם זאת, במקרים רבים היא מופיעה גם כסימפטום של מחלה אחרת. גורמים פסיכולוגים-נפשיים אחראים על כ-40-50% ממקרי האינסומניה, ביניהם עקה נפשית, דיכאון וחרדה, וכן מקרים של פוסט טראומה. כמו כן, היא אופייני כסימפטום למצבים רפואיים נוספים, ביניהם סוכרת, מחלת לב כלילית, מחלת ריאות חסימתית כרונית, ארתריטיס, פיברומיאלגיאה וכאבים כרונים.
היפרסומניה (יתר שינה)
היפרסומניה היא הפרעת שינה, המתבטאת בעייפות כרונית ונטייה להרדמות במשך היום, למרות שינה מספקת בלילה. אנשים הסובלים מהיפרסומניה מתקשים להתעורר משנת הלילה שלהם ונותרים עייפים במשך מרבית שעות היממה.
העייפות הבלתי פוסקת והנטייה להרדמות גורמות למצוקה משמעותית, ולהפרעה בתפקוד היומיומי. הן פוגעות בכושר הריכוז והזיכרון, מלוות ביעילות תעסוקתית מופחתת ופגיעה בפעילות השגרתית בעיקר בשעות הבוקר. חוסר הנמרצות ומצב הרוח הירוד של אנשים עם היפרסומניה מזכירה התנהגות של חולי דיכאון.
יש להבחין בין אנשים המתלוננים על עייפות כרונית, אך במהלך היום אינם סובלים מהירדמות והפרעות בתפקוד, לבין אנשים הסובלים מהיפרסומניה. היפרסומניה מאובחנת כאשר למשך לפחות שלושה ימים בשבוע מדווח החולה על עייפות מוגברת במהלך שעות היום הפוגמת בתפקודו, על אף שנת לילה מספקת ואין מחלה או מצב פיסיולוגי אחר אשר עשוי להסבירה.
הפרעה זו אופיינית לכ-5-10% מהמטופלים במרפאות השינה ומופיעה באופן דומה אצל גברים ונשים.
נרקולפסיה (Narcolepsy)
נרקולפסיה היא הפרעת שינה המתאפיינת בפרצי שינה בלתי צפויים במהלך היום, גם במצבים פעילים ואף מתגברת במצבי התרגשות. נרקו=שינה, ולפסיה=נפילה, החולים נופלים לתוך מצב שינה. התקפי השינה בנרקולפסיה אינם תלויים באיכות או כמות השינה ואינם ניתנים לשליטה.
להפרעת הנרקולפסיה, יש ארבעה תסמינים אופיינים:
1. התפרצות הדרגתית של ישנוניות מוגברת במשך היום
2. קטפלקסיה (Cataplexy) התקף של חולשת שרירים האופייני למצב של שינה. מצב זה מתגבר ברגעי מתח או התרגשות.
3. שיתוק שינה (Sleep paralysis) חוסר יכולת לנוע כמה דקות כפי שאופייני לפני ההירדמות או כמה דקות לאחר היקיצה.
4. חזיונות- חוויות בעלות אופי של חלום אשר האדם מתקשה להבחין בינם לבין המציאות.
בכל תסמיני הנרקולפסיה, יש פלישה של שנת ה-REM למצב הערות של החולה.
הפרעת שינה מסוג נרקולפסיה הינה נדירה יחסית ופוגעת בכ0.02% מהאוכלוסייה. להפרעה זו יש תאחיזה גנטית.
תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea)
תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea) מתבטאת בהפסקת נשימה בזמן השינה. הפסקת נשימה זו חוזרת על עצמה פעמים רבות במהלך השינה, היא גורמת לירידה משמעותית באיכות השינה.
בזמן הפסקת הנשימה יורדת רמת החמצן בדם. החולה, מתעורר למשך מספר שניות כתוצאה מהירידה בחמצן, לאחר מכן, חוזרת הנשימה לתיקנה. לרב, האדם אינו מודע ליקיצות אלה, המערערות את איכות השינה. אירועי החסימה- יקיצה והסדרת הנשימה מתרחשים פעמים רבות המהלך שנת הלילה וכתוצאה מיקיצות מרובות אלה, יסבול האדם מעייפות מתמשכת במהלך היום.
עקב המחסור בשינה איכותית, אנשים הסובלים מתסמונת דום נשימה חסימתי, יתארו סימפטומים המזכירים אינסומניה. בהפרעה זו, נפוצים גם צרבות, נוקטורניה (השתנה מרובה בלילה), כאבי ראש בבוקר, יובש בפה, אין אונות ודחף מיני מופחת.
מדובר בהפרעת שינה נפוצה יחסית, אשר עשויה להופיע בכ-1-2% מהילדים ובלמעלה מ-20% באנשים מבוגרים.
הפרעת שינה זו נפוצה בקרב אנשים שמנים ועל כן, אחת ההמלצות לאנשים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה היא להפחית במשקל.
מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין תסמונת דום חסימתי בשינה ובין מחלות לב וכלי דם.
הפרעה במחזוריות שינה-ערות (Circadian Rhythm Sleep-Wake Disorder)
הפרעות במחזוריות שינה-ערות הן מקבץ הפרעות המתאפיינו כולן בחוסר תיאום בזמן בין מחזוריות שינה-ערות של האדם ובין זה הרצוי לסביבה. הדבר מוביל לתלונה על חוסר שינה או שנת יתר. ההפרעה יכולה להופיע אצל אנשים הסובלים מלוח זמנים לא מאורגן ומשתנה של יקיצה וערות כדוגמת עבודה במשמרות. הפרעה במחזוריות שינה-ערות עשויה להופיע במצבים פסיכיאטרים שונים כגון הפרעות במצב הרוח.
בעוד ששכיחותה של ההפרעה באוכלוסייה הכללית עומדת על פחות מאחוז, בקרב מתבגרים נמצא כ-7% הסובלים מהפרעה במחזוריות שינה-ערות.
פאראסומניות (Parasomnia)- סהרוריות
פאראסומניה היא שם כולל לפעילות בלתי מודעת המתרחשת במהלך השינה. מדובר במגוון תופעות פיסיולוגיות או התנהגותיות כגון; דיבור, הליכה מתוך שינה או ביעוטי לילה. בניגוד למרבית הפרעות השינה האחרות, הפאראסומניות, בדרך כלל, אינן פוגעות באיכות השינה.
פאראסומניות יכולות להופיע אצל כשליש מהילדים ובהחלט קיימות גם אצל אנשים מבוגרים.
תסמונת הרגליים העצבניות (Restless leg syndrome)
תסמונת הרגליים העצבניות הינה תסמונת נפוצה למדי וניכרת בתנועתיות מחזורית ובלתי רצונית של הרגליים, לפני השינה ובמהלכה. אנשים הסובלים מתסמונת הרגליים העצבניות מדווחים על
• תחושה של כאב ונמלול, זרמים ולחץ פנימי ברגליים (ולעיתים גם בידיים) המקשה על ההירדמות.
• קיים צורך עז, בלתי נשלט, להניע את הרגליים
• הסימפטומים קיימים במהלך היום, אך מחמירים בלילה.
• יקיצות ליליות תכופות ותחושת ישנוניות במהלך היום.
תסמונת הרגליים העצבניות יכולה להתחיל בכל גיל ובדרך כלל מחמירה עם ההתבגרות.
קיימים מספר גורמי סיכון לתסמונת הרגליים העצבניות; מחלת עצבים פריפרית (Peripheral Neuropathy), רמות נמוכות של ברזל בדם (גם ללא הופעה של אנמיה), מצבים של אי ספיקת כליות.
הפרעות שינה הנגרמות כתוצאה משימוש בתרופות או סמים
הפרעות שינה משניות יכולות להופיע כתוצאה מצריכה של חומרים המשפיעים על מערכת העצבים (סמים, תרופות, אלכהול וקפאין). מצבים אלה חייבים בירור והגדרת הגורם, על מנת לסווג באופן מתאים את הפרעת השינה הנלווית.