מתי ולמה כדאי לפנות לטיפול

מהו דיכאון קליני והאם חייבים לטפל בו? האם הוא עשוי לחלוף מעצמו? ואיך יודעים מתי לפנות לטיפול?

אחת מכל חמש נשים ואחד מכל עשרה גברים עלולים לסבול מדיכאון במהלך חייהם. דיכאון הוא הפרעה נפשית נפוצה, השייכת  לתחום "הפרעות במצב הרוח", שכן הביטוי העיקרי שלו הוא מצב רוח ירוד לאורך שבועות או חודשים. דיכאון, בהגדרתו הקלינית, נחשב למחלה, שכן מלבד דכדוך הוא כולל מאפיינים נפשיים נוספים ומאפיינים גופניים, וכאשר הוא נמשך לאורך חודשיים, כלומר הופך לכרוני, הוא עלול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים, בתפקוד ובמצבים מסוימים אף עלול לסכן חיים. לצד זה, לא כל מי שחש עצב ודכדוך אכן סובל מדיכאון. במרבית המקרים, עצב ודכדוך הם רגשות חולפים הבאים בעקבות אירוע בחיים, ויש להניח כי יחלפו כשם שבאו.

הסובלים מדיכאון עלולים לסבול מתחושת אשמה, דימוי עצמי נמוך, הפרעות שינה, הנאה ירודה, עייפות וחוסר אנרגיה, ירידה בריכוז ועוד.

מהם הגורמים לדיכאון?

לא ברור בדיוק מה גורם לדיכאון. בדומה להפרעות נפשיות אחרות, שילוב של כמה גורמים עלול לפתח דיכאון:

1. הבסיס הביולוגי – דיכאון מתפתח כאשר ישנה הפרה באיזון המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטורים), בעיקר סרטונין, דופאמין ונוראדרנלין.
2. דיכאון כגורם משני – עשויים להיות מצבים בהם יתפתח דיכאון כתופעה משנית, למשל תת פעילות של בלוטת התריס, נטילה של תרופות מסוימות ועוד.
3. גורמים פסיכו-סוציאליים – אירועי חיים משמעותיים, כגון אובדן אדם קרוב, מצוקה כלכלית ועוד.
4. נטייה תורשתית.

מתי לפנות לקבלת טיפול?

על פי הערכות שונות, בעולם המערבי כ- 10% מהאוכלוסייה סובלת מדיכאון. למרות זאת, רק כרבע מהסובלים יפנו לקבלת טיפול. דיכאון לא מטופל עלול להשפיע לרעה על תחומים שונים בחיים, בהם קשיים בזוגיות, קושי במציאת עבודה או בהתמדה בעבודה, הפרעות אכילה, כאבים שונים ועוד. על כן, ההמלצה היא לא להזניח- אם קיים חשד לדיכאון, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לצורך אבחנה ראשונית, הפנייה והמשך טיפול במידת הצורך. טיפול עשוי לקצר את משך הסבל.

הטיפול הנפוץ כיום הוא טיפול משולב של תרופות לצד ליווי פסיכולוגי. להמשך קריאה על הטיפול בדיכאון לחצו כאן (לינק לכתבה על דיכאון)