האם ניתן לעצור את התקדמות המחלה? מהן התרופות והטיפולים? איך לחיות עם אלצהיימר בכבוד?
מחלת האלצהיימר הנה מחלה פרוגרסיבית חשוכת מרפא.
עד כה, לא נמצא טיפול תרופתי למחלה. יחד עם זאת, קיימים היום טיפולים תרופתיים לאלצהיימר המקלים על תסמיני המחלה, הקוגניטיביים וההתנהגותיים, ואף מעכבים את התקדמותה של המחלה.
במוחם של אנשים בריאים, מתקשרים תאי העצב אחד עם השני, באמצעות מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) כדוגמת אצטיל-כולין, גלוטמאט ואחרים. במחלת האלצהיימר מופר האיזון של המוליכים העצביים ומעבר המסרים בין תאי העצב נפגע. הדבר בא לידי ביטוי בירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובהפרעות האחרות הנקשרות עם המחלה.
הטיפולים התרופתיים למחלה מבוססים על שינוי מאזן המוליכים העצביים וכן טיפולים סימפטומטים לתסמיני המחלה:
מעכבי האנזים אצטיל-כולין אסטראז (Acetyl Choline Esterase Inhibitors) – קבוצת תרופות זו מעכבת את האנזים המפרק את המוליך העצבי אצטיל-כולין. לתקופה מסוימת יש הטבה ברמות האצטיל-כולין ובתסמיני המחלה. שימוש בקבוצה זו, של תרופות המעכבות את אצטיל כולין אסטראז, נועד לשלבים הראשוניים – בינוניים של המחלה, אם כי לעיתים ניתנות תרופות אלה גם לחולים בשלבי המחלה המתקדמים. תופעות לוואי נפוצות: דיכוי תיאבון וירידה במשקל, שלשול והפרעות בשינה.
תרופות מקבוצה זו המאושרות לשימוש :
דונפזיל (Donepezil)- אסנטה, ממוריט, דונפזיל טבע
ריבסטיגמין (Rivastigmine) – אקסלון, ריבסטיגמין דקסל
גלטאמין (Galatamine) – רמיניל
ההבדלים בפעילותן של תרופות אלה קלים. כולן מאיטות את התקדמות המחלה, או מייצבות את המצב לפרק זמן של כ- 6-12 חודשים, בשליש עד חצי מהמטופלים .
כל התרופות מחייבות מרשם רופא.
תרופות המווסתות את המערכת הגלוטאמטרגית - תרופות מקבוצה זו מתחרות על הקישור לקולטן של גלוטמאט וחוסמות אותו. על ידי כך הן מונעות קישור עודף של גלוטמאט (שהוא טוקסי) לקולטנים שלו, אך מבלי לפגוע בפעילות הפיסיולוגית של הגלוטמאט הדרושה לתהליכי למידה וזיכרון. תרופות מקבוצה זו מיועדות לחולים בשלב הבינוני והמתקדם של מחלת האלצהיימר. יעילותן באה לידי ביטוי בשיפור בתפקודים הקוגניטיביים, התנהגותיים ותפקודיים של החולה. תופעות לוואי נפוצות: התגברות אי שקט, כאבי בטן ושלשולים.
תרופות מקבוצה זו:
ממנטין (Memantine) -אביקסה, ממוקס, נמדטין, ממנטין טבע.
מחקרים מצביעים על תועלת בטיפול משולב בתרופות משתי הקבוצות בחולים המצויים בשלבים בינוניים ומתקדמים של המחלה.
תרופות להפרעות התנהגות (אנטי פסיכוטיות) בחולי אלצהיימר
מעל חמישים אחוז מהחולים הדמנטיים (רובם חולי אצהיימר) מפתחים הפרעות התנהגות במהלך מחלתם. הפרעות ההתנהגות גורמות סבל לחולים ולמשפחות ולרוב מהוות את הגורם הישיר לאשפוז החולה הדמנטי במסגרת מוסדית.
הטיפול בהפרעות התנהגות בחולי אלצהיימר כולל מתן תרופות אנטיפסיכוטיות. תרופות אלה יעילות להפרעות ההתנהגותיות באלצהיימר, ואף ניתנות במסגרת סל התרופות. יחד עם זאת, השימוש באנטיפסיכוטים לטיפול בחולי אלצהיימר אינו נטול סיכון וקיימת אזהרה כי הם עלולים להגביר את הסיכון לתמותה משבץ בחולים אלו.
