מהי סכיזופרניה

מה גורם למחלת הנפש הכרונית, שנקראת בעברית שסעת, מתי היא עלולה להתפרץ וכיצד מאבחנים אותה?

נפש שסועה, כך נקראת סכיזופרניה בעברית. זוהי מחלת נפש כרונית, נפוצה ומתמשכת השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות. מתייחסים לסכיזופרניה כאל מחלה יחידה, אך למעשה מדובר במקבץ של הפרעות בעלות הטרוגניות אתיולוגית ועל כן, חולים שונים זה מזה ומגיבים באופן שונה לטיפולים המקובלים.

המחלה פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה, גברים ונשים. לרוב, מופיעים התסמינים האופייניים אצל גברים סביב גיל ההתבגרות, ואילו אצל נשים ההופעה מעט מאוחרת יותר, בסביבות הגילאים 25-30.

לעיתים קיים בלבול ומתייחסים למחלת הסכיזופרניה כאל "פיצול אישיות", כשהכוונה בדרך כלל לאדם שמחליף מספר דמויות וזהויות מבלי שתהא לו שליטה על כך. אולם מבחינה רפואית, אין קשר בין סכיזופרניה  לבין החלפת זהויות. למעשה, התיאור הנכון של מחלה זו הוא הפרעה באיזון הרגשות והמחשבות, ובתפיסת המציאות.

ההפרעה עלולה להתבטא באופן חושי, כגון שמיעת קולות, הזיות ראייה ופירוש לא נכון של המציאות הכולל מחשבות שווא המעוררות תחושה של רדיפה ושל גדלות וכדומה. תופעות אלו נחשבות לפסיכוטיות, כלומר מתאפיינות בחוסר יכולת להבדיל בין המציאות לבין הדמיון. הפגיעה של סכיזופרניה עלולה לבא לידי ביטוי גם ביכולת של האדם להתבטא, הדיבור והחשיבה יהיו בלתי מאורגנים. מאחר שמדובר במחלה מתמשכת, סכיזופרניה עלולה לפגוע בתפקוד המשפחתי, החברתי, והתעסוקתי.

נהוג לחלק את התסמינים ל"חיוביים" ול"שליליים": סימנים חיוביים כוללים דלוזיות (אמונות שווא) והזיות (הלוצינציות) בראייה ובשמיעה; סימנים שליליים כוללים מחשבות דלות בתוכן וברגשות, היגיינה ירודה, לבוש מרושל, חוסר הנאה, חוסר מוטיבציה ונסיגה התנהגותית וחברתית.

ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחות סכיזופרניה, בהם תורשה, סביבה, סטרס וגורמים פסיכולוגים. ככל הנראה המחלה מתפרצת כשיש שילוב של כמה מהם. חלק מהחולים הסכיזופרנים עלולים לסבול גם מדיכאון, חרדה והפרעות טורדניות כפייתיות, וכן מנטייה מוגברת להתמכרות לסמים או לאלכוהול.

כיצד מאבחנים סכיזופרניה

לא קיימות בדיקות מעבדה המאפשרות אבחון של סכיזופרניה. האבחון, שנערך על ידי רופא מומחה לפסיכיאטריה, מתבסס על מדריך האבחון הפסיכיאטרי (DSM-V) על פי ההנחיות הבאות:

• כשמתקיימים לפחות שניים מהתסמינים הבאים: מחשבות שווא, הזיות, דיבור לא מאורגן, התנהגות קטטונית ו/או סימנים שליליים.
• כשהופעת התסמינים מפריעה לתפקוד יומיומי ומשפיעה על היכולת לעבוד, ללמוד או לבצע מטלות יומיומיות רגילות.
• התסמינים נמשכים לפחות-6 חודשים.
• לאחר שנשללו סיבות אפשריות אחרות לתסמינים, כמו שימוש בסמים, דיכאון או מחלות נפש אחרות.

כאמור, סכיזופרניה ה יא מחלה כרונית ועל כן הטיפול הנדרש הוא כרוני, גם בתקופות בהן חלה הטבה או שהתסמינים שוככים. הטיפול בסכיזופרניה מורכב מטיפול תרופתי ופסיכולוגי כאחד.