בדיקות מומלצות לאבחון אוסטיאופורוזיס

למי מומלץ להיבדק בשלב מוקדם? מהי צפיפות עצם וכיצד מבצעים אותה?

איבוד העצם במחלת האוסטיאופורוזיס מתרחש ללא סימנים גופניים או ממצאי מעבדה ייחודיים. האבחנה מתבצעת לאחר הופעה של שברים אוסטיאופורוטים או באבחון ייעודי מוקדם באמצעות מדידה כמותית של צפיפות העצם.

למי מומלץ להבדק?

העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם ממליצה כי אנשים המצויים בסיכון לפתח אוסטיאופורוזיס יבצעו בדיקות לאיתור מוקדם של המחלה. איתור מוקדם של המחלה מאפשר לבלום את התקדמותה באמצעות הטיפול המתאים.

התוויות למדידה ראשונה של צפיפות עצם –
• כל אישה מגיל 65 וכל גבר מגיל 70
• אנשים שסבלו משבר כתוצאה מטראומה לא משמעותית
• צילום רנטגן בו יש עדות להנמכת גוף חוליה, או ממצא המצביע על דלדול עצם
• שבר אוסטיאופורוטי אצל בן משפחה מקרבה ראשונה
• מנופאוזה לפני גיל 45
• משקל גוף ירוד (BMI פחות מ-19)
• צריכת סידן מועטה לאורך כל החיים (הימנעות מצריכת מוצרי חלב)
• מחלות או טיפולים כרוניים שונים המלווים בצפיפות עצם נמוכה
• שימוש ממושך בגלוקוקורטיקואידים

כיצד ניתן לאבחן אוסטיאופורוזיס?

צילום רנטגן אינו יעיל לאבחון של אוסטיאופורוזיס. למעשה, רק כשהעצם איבדה כ-40% מכמותה, יוכל צילום רנטגן לתת את התמונה.
מדידת צפיפות העצם היא האמצעי העיקרי לאבחון מדוייק ומוקדם ולניטור התהליך האוסטיאופורוטי. האבחון מתבצע על פי מידת התרחקותו של ערך הצפיפות שנצפה בבדיקה אל מול צפיפות העצם של אנשים בריאים בשנות ה-30 לחייהם. ככל שצפיפות העצם נמוכה ומתרחקת מהערך הממוצע, כך חמורה יותר דרגת המחלה.

קיימות מספר שיטות למדידת צפיפות העצם. השיטה המקובלת היום היא מדידת צפיפות העצם, בשיטה הנקראת DXA – Dual Photon X-Ray Absorptiometry.

בדיקת DXA
DXA נחשבת לבדיקה אמינה ומדוייקת לאבחון אוסטיאופורוזיס. בבדיקה, נמדדת הספיגה של קרני רנטגן במנת אנרגיה כפולה (DEXA) בעמוד השדרה המותני ובצוואר הירך.
מצב תקין: צפיפות עצם בתחום השווה לסטיית תקן אחת מתחת לממוצע בגיל צעיר
אוסטיאופניה: צפיפות העצם בתחום שבין סטיית תקן אחת לבין 2.5 מתחת לממוצע בגיל צעיר
אוסטיאופורוזיס: צפיפות העצם הינה מעל 2.5 סטיות תקן לממוצע בגיל צעיר
בדיקת DXA הינה בדיקה קצרה האורכת כ-5-10 דקות ואינה כואבת. מינון הקרינה הכרוך בבדיקה נמוך, וכאמור, זוהי בדיקה יעילה לאבחון ולמעקב אחר אוסטיאופורוזיס.

בדיקת איכות העצם באמצעות אולטרה-סאונד כמותי (QUS – Quantitive Ultrasound)
קיימים היום גם מכשירי אולטראסאונד שבאמצעותם ניתן למדוד את צפיפות העצם, אם כי הם עדיין אינם בשימוש שוטף.

בדיקות מעבדה לאבחון מצב העצם
בדיקות המעבדה אינן מחליפות את בדיקת צפיפות העצם, אך הן יכולות לסייע בהערכה כוללת רחבה. בבדיקות אלה נמדדים חומרים המופרשים מהעצם בזמן פירוקה או בנייתה. רמתם יכולה להעיד על התנהגותה של העצם. בין בדיקות אלה – אוסטיאוקלצין בדם, דאוקסיפירידינולין בשתן, בדיקת פוספטאזה בסיסית, N-Telopeptide.
בבדיקות מעבדה ייתכן וגם ימדדו רמות הסידן וויטמין D. לעיתים בודקים גם את רמות ההורמון הפארתירואיד בדם (PTH). הורמון הפארתירואיד (PTH) הוא הורמון האחראי על מאזן הסידן בגוף. תפקוד תקין שלו חיוני לבריאות העצם.

סמנים ביוכימיים
סמנים אלו מאפשרים להעריך באופן לא פולשני את קצב הפירוק והבנייה של העצם. הסמנים הנחשבים כמשקפים את קצב השחלוף בצורה המיטבית הם CTX ו-P1NP בסרום. אפשר להשתמש במדדים לצורך הערכת הסיכון לשבר והחלטה על הצורך בטיפול, למעקב אחר חולים המטופלים בתכשירים נוגדי פירוק עצם לאורך זמן, למעקב אחר טיפול אנאבולי או למעקב לאחר הפסקת טיפול ככלי החלטה לחידושו.