איך מזהים התקף חרדה?
דפיקות לב, רעד, הזעה, אי שקט ופחד- אלו רק חלק מהסימנים שעלולים להעיד על התקף חרדה. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות?
זה עלול לקרות בכל מקום: בבית, בעבודה, במכונית, בעיצומו של אירוע מרגש או מעורר מתח, ואפילו במהלך השינה. התקף חרדה (פאניקה) הוא מצב שיכול להופיע מסיבה שאינה תמיד ברורה. התחושה לא נעימה, תחושת סכנה מידית, אך בדרך כלל אין מדובר במצב רפואי מסכן חיים.
חרדה היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר והיא יכולה להופיע במגוון אוכלוסיות, במבוגרים ובילדים.
פחד מול חרדה
כולם חשים פחדים וחרדות. אלו רגשות של חשש, תחושה בלתי נעימה שלרוב מלווה בפעילות מוגברת של מערכת העצבים האוטונומית, ויכולה לכלול כאב ראש, דפיקות לב מואצות, כאבי בטן, אי שקט ועוד.
פחד וחרדה הם דרכיו של המוח להדליק נורת אזהרה על סכנה כלשהי ולאפשר לגוף להתמודד עימה באופן היעיל ביותר. אלא שבעוד שתגובה של פחד מתעוררת אל מול סכנה מוכרת לאדם, חרדה מתעוררת במצב בלתי מוכר המעורר קונפליקט פנימי, והיא חריפה יותר לעומת הפחד.
מדוע מתרחש התקף חרדה?
התקף חרדה הוא עדות לקיומה של תגובת התמודדות המכונה 'הילחם או ברח' (Fight or Flight). כפי ששמה מעיד עליה, תגובה זו מתעוררת במצבים שבהם קיימת סכנה גדולה שאפשר להילחם בה או לברוח ממנה. זהו מנגנון ביולוגי הקיים בגופם של בני אדם ובעלי חיים רבים, מקדמת דנא.
בעידן המודרני, התגובה עלולה להתעורר גם כשהאיום אינו מסוכן, למשל, לפני מתן הרצאה, פגישה חשובה, במהלך אירוע דרמטי או על הכביש, כלומר, במצבים שמתאפיינים במתח ובדאגה ברמה גבוהה. ברגעים אלו מעוררת המצוקה שינויים בכמה מערכות בגוף: עלייה בקצב הלב ובקצב הנשימה, עלייה של לחץ הדם, הזעה ורעד– כולם שינויים המתרחשים בגוף כדי להתמודד עם הסכנה.
מהן הסיבות האפשריות להתקף חרדה?
ישנם 3 הסברים מקובלים:
- הסבר תרומת המוליכים העצביים: ההשערה הביולוגית לקיומם של התקפי החרדה מתייחסת לחוסר איזון במוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטורים), כגון נורופנפרין, סרוטונין וגאבא, וכן הורמונים כגון ACTH, CRF, הנמצאיםבמוח.
- ההסבר הקוגניטיבי התנהגותי: על פי הסבר זה התנהגות חרדתית היא תגובה לגירוי סביבתי, כזו הנלמדת מהתנייה קלאסית. למשל, אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים עלול להגיב באופן קיצוני לבלימה פתאומית בכביש. בהסבר זה ניתן לכלול גם תגובה נלמדת של ילד מהתנהגות הורה. למשל, ילד הגדל בצל הורים חרדתיים עלול לפתח התנהגות חרדתית.
- ההסבר הגנטי: על פי עדויות מחקריות, הנטייה לחרדה היא תורשתית. קרובי משפחה מדרגה ראשונה נמצאים בסיכון גבוה פי 4-8 מכלל האוכלוסייה לסבול מחרדות.
איך מזהים התקף חרדה?
כתוצאה מהאצת פעילותם של אברים ומערכות בגוף, ייתכנו מספר תסמינים גופניים ונפשיים, בהם:
- הזעה מוגברת
- פעימות לב מואצות
- רעד
- סחרחורת, לעיתים עד כדי חוסר יציבות ועילפון
- צמרמורות או גלי חום
- קוצר נשימה
- כאבים בחזה
- בחילות וכאבי בטן
- מחנק
- יובש בפה
- נמלול
- תחושה של ניתוק מהגוף, מהסביבה
- אימה מאיבוד שליטה
- חרדה ממוות
מה עושים?
כאשר תגובות החרדה מופיעות לעתים קרובות, הן מפריעות לתפקוד היומיומי ומשבשות את החיים. בשלב הראשון מומלץ לפנות לרופא המשפחה. בהמשך ייתכן כי הרופא ימליץ על פנייה לפסיכולוג קליני או לפסיכיאטר.
קיימים מספר טיפולים יעילים לחרדות:
- טיפול פסיכולוגי: ישנן כמה שיטות טיפול, על פי רוב הטיפול המוצע יהיה טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT (Cognitive Behavioral Therapy).
- שיטות הרפיה שונות ותרגול הרפיה, כגון; דמיון מודרך והרפיית שרירים.
- טיפול תרופתי: הטיפולים התרופתיים מאפשרים התמודדות טובה יותר עם עוצמות גבוהות של חרדה. בין הטיפולים התרופתיים ניתן למנות טיפולים בתרופות ממשפחת ה- SSRI ו- SNRI, וטיפול בנזודיאזפינים.
