מחלות זיהומיות

מחלה זיהומית היא מחלה הנגרמת מחדירה של פתוגנים, כלומר של גורמים מזהמים כגון נגיפים, חיידקים, טפילים, פטריות וכדומה, אל הגוף. זיהום יכול לגרום למחלה קלה אשר כמעט ואינה מורגשת אך גם למחלה קשה שעלולה לסכן חיים. למחלות זיהומיות רבות ישנם 2 תסמינים משותפים חום וכאבי. יחד עם זאת לכל מחלה עלולים להיות תסמינים וביטויים שונים ומגוונים, בהתאם לגורם המזהם, למיקום בו מתחולל הזיהום ולחומרת הזיהום.

בעבר, מחלות זיהומיות היו גורם עיקרי לתחלואה ולתמותה בעולם. הודות לחיסונים, לעלייה ברמה הסוציואקונומית לשיפור בתנאים הסביבתיים והסניטריים, החל משנות ה-60 של המאה הקודמת חלה ירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה ממחלות זיהומיות.
איך נדבקים במחלה זיהומית?
מחלות זיהומיות הן מחלות מדבקות – מחלות שיכולות לעבור מאדם לאדם בצורה ישירה, למשל באמצעות שיעול, עיטוש, מגע, יחסי מין ועוד. ניתן גם להידבק מבעלי חיים במגע ישיר, למשל במקרה של נשיכה, שריטה ואף ליקוק. הדבקה ישירה נוספת יכולה להתבצע גם במקרה של הריון – זיהום בגופה של אם עלול לעבור לעובר במהלך ההריון או בלידה עצמה דרך תעלת הלידה.
לצד ההדבקה הישירה, קיים סיכוי גם להדבקה לא ישירה, שבה למעשה הגורם המדביק עובר דרך מקורות אחרים, כגון יתושים, חשיפה למשטחים מזוהמים, צריכה של אוכל מזוהם וכדומה.
כל בני האדם חשופים למחלות זיהומית, אך קיימות אוכלוסיות בעלות סיכון מוגבר, אנשים אשר מערכת החיסון שלהם מוחלשת כגון; תינוקות, קשישים, מושתלי אברים ועוד.
מחלות זיהומיות יכולות להתרחש במגוון אברים בגוף האדם: באברים פנימיים, כמו הריאות, הגרון, דרכי השתן או הקיבה, ישנם זיהומים שיופיעו על גבי העור והציפורניים, וישנם זיהומים שעלולים להופיע במערכת אברי המין, כגון בנרתיק, בצוואר הרחם וכדומה.
במרבית המקרים בהם מעורבים חיידקים, הטיפול המקובל הוא באמצעות תרופות אנטיביוטיות. בחירת הטיפול תהיה בהתאם למחלה המאובחנת. . כאשר מחוללי המחלה הם פטריות או נגיפים, אנטיביוטיקה אינה יעילה, למעט במצבים בהם יש חשש לזיהום משני בחיידקים.